אודות

קובי אשרת  נולד בשנת 1944 בחיפה. את הקריירה המוסיקאלית שלו החל בגיל 14 בתחרות לכישרונות צעירים של "מעריב לנוער" בשנת 1958. יחד עם בן זוגו לשירה זכו בפרס הראשון שהיה סדרת הקלטות באולפני הרדיו בירושלים.

 

בצבא שירת אשרת בלהקת פיקוד הצפון, בה כיכבו גם גדי יגיל, דני בן-ישראל ונירה רבינוביץ'. אחרי השחרור, חזר לחיפה ,עבד עם הזמרת גילה אדרי ("הנשיקה הראשונה") וכן הפיק את הסינגל הראשון של הזמרת החיפאית גם היא עדנה לב.

 

בשנת 1969 השתתף כזמר-שחקן במחזמר "קרחת" (יונתן גפן, מישה סגל, אלונה טוראל), ושם פגש את קובי רכט. הם הקימו את צמד "הקוביות", והחלו לכתוב יחד ולהקליט. שיריהם הראשונים היו "למה עכשיו" ו"לך איתה".

חנן יובל הצטרף אליהם להקמת שלישיית "שובבי ציון" (בין להיטיהם: "איש גדול", "ישראל ישראל" "מה יוצא לי מזה"). כשהתפרקה הלהקה, החליט אשרת לרדת מהבמה ולהתרכז בכתיבה, עיבוד והפקה מוזיקאלית.
אשרת עבד וכתב בין השאר לאמנים כמו : חוה אלברשטיין, שושנה דמארי, ריקי גל, רותי נבון, גלי עטרי, אריק לביא שלמה ארצי, יהורם גאון, גבי שושן ז"ל, עוזי פוקס, אבי טולדנו, אילנית, יזהר כהן ורבים אחרים, וזכה בפרסים יוקרתיים כמלחין השנה ובפרס "כינור דוויד" .

 

אשרת הירבה לכתוב וליצור גם לילדים. בשנת 1973, הוא כתב ,עיבד, הפיק מוסיקלית וגם שיחק בסידרת הילדים המיתולוגית "ראש כרוב". כמו כן, כתב ל"קרוסלה" ולפסטיבלי הילדים לאורך השנים מהם זכורים שירים כמו: גלי, אמת או חובה, הי-הי-היפו, הצריף של תמרי הנגר, גוליבר ורבים אחרים. את שירות המילואים שלו עשה בכתיבה והפקה ללהקות צה"ל השונות, ורבים משיריו ללהקות אלה מושרים עד היום, כשהבולט שבהם הוא השיר "כנפיים", המשמש כהימנון חיל-האוויר.

 

בשנת 1979, זכה אשרת בפרס הראשון עם שירו "הללויה" (למילים של שמרית אור), כשייצג את ישראל בתחרות "האירוויזיון" שנערכה בירושלים. תקליטה של להקת " חלב ודבש " (אותה הקים אשרת), נמכר ברחבי אירופה ב - 3.1 מיליון עותקים, והשיר עצמו זכה לכ 400 ביצועים שונים ברחבי העולם. אשרת ייצג את ישראל ב"אירוויזיון" ארבע פעמים נוספות בקריירה שלו.

בשנת 1985 בנורווגיה עם הזמר יזהר כהן והשיר "עולה עולה", בשנת 1987 בבלגיה עם צמד "הבטלנים" (נתן דטנר ואבי קושניר) עם השיר "הופה הולה", בשנת 1991 באיטליה, עם אורנה ומשה דץ בשירו "כאן נולדתי" ובשנת 1992 עם הזמרת דפנה דקל והשיר "זה רק ספורט".

 

 להקת "חלב ודבש"בהרכביה השונים, המשיכה להופיע ובין שיריה התפרסמו בעיקר השירים: "יחד", "אולי עוד קיץ", "שיר לשירים" ו"גלגל ענק". 
 

קובי אשרת ניהל והפיק מוזיקאלית את תוכניתה האחרונה של שלישיית הגשש החיוור "כוסות רוח", ובשנת 1994, כתב והפיק את השיר "קופסת הצבעים" אותו ביצעה עופרה חזה ז"ל עם מקהלת "העפרוני" בטקס הענקת פרס נובל לראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ושר החוץ שמעון פרס ז"ל.

 

אשרת עסק רבות גם בהלחנה של פסי קול לסרטים והצגות תיאטרון, וכן הלחין יצירה באורך 30 דקות במיוחד למופע אור-קולי לכבוד חגיגות ה - 3000 לעיר ירושלים, מופע שהוקרן על חומת העיר מול הכנסת בנוכחות ראש הממשלה רבין ז"ל , חברי הממשלה וכן נכבדי הקהילה הדיפלומטית.

 

בין השנים 2000  - 2004 ,שימש אשרת כקונסול התרבות של מדינת ישראל בחוף המערבי של ארה"ב בלוס אנג'לס, וזכה להצלחה גדולה בתפקיד.

 

בסוף שנת 2003, חזר אשרת מיד לעבודה על כתיבת שיר הנושא לסרטו החדש של אבי נשר: "סוף העולם שמאלה", וכן להפקת מחזמר על בסיס הסרט "הלהקה".

בשנת 2008, קראה לקובי אשרת מנהלת הסימפונט של רעננה לפגישה בה סיפרה לו על חסידת אומות העולם, הפולנייה אירנה סנדלר, שבתקופת מלחמת העולם השנייה, עבדה במשרד הבריאות הפולני ולכן הייתה לה גישה חופשית לגטו ורשה.

גב' סנדלר הבינה מיד שאף אחד לא ישרוד את הגטו, ושכנעה את תושביו לתת לה לפחות להציל את הילדים.
בעזרת צוות שעזר לה, הצליחה להוציא מהגטו 2,500 ילדים בגילאים שונים, נתנה להם שמות חדשים, ומצאה לכולם משפחות אומנות שהסתירו אותם עד יעבור זעם.

את רשימת השמות החביאה בכדים בחצר ביתה, ואחרי המלחמה, החזירה למשפחות ששרדו את ילדיהם. הסיפור התפרסם בעולם רק כשאירנה הייתה בת 98. ממשלת פולין ביקשה מכל השגרירויות שלה בעולם להפיץ את הסיפור, והשגרירה הפולנית שהכירה את אורית פוגל, ביקשה ממנה ליצור פרויקט סביב סיפורה.

גב' פוגל הפתיעה את אשרת וביקשה ממנו לכתוב יצירה סימפונית לזיכרה של הגברת סנדלר.
לאחר התלבטות קלה, הסכים אשרת להלחין את היצירה בעזרתו של אודי ברנר שהיה תלמיד באקדמיה של אוניברסיטת ת"א, והיום מוזיקאי בפני עצמו. יחד תזמרו אשרת וברנר את היצירה שאורכה 25 דקות.

אשרת נסע לסדרה של ארבעה קונצרטים עם התזמורת שהוזמנה ע"י נשיא פולין. היצירה נוגנה בארץ כמה פעמים לבקשת משרד החוץ לפני הסגל הדיפלומטי, וכן הוזמן אשרת גם בשנת 2015 לסדרה של קונצרטים באוסטרליה, שם ניצח על תזמורת הבלט של מלבורן וניו-זילנד.

 

בשנת 2010 , קיבל אשרת פרס מפעל חיים מטעם אקו"ם, איגוד היוצרים הישראלי. בשנת 2014 קיבל פרס מפעל חיים מטעם אמ"י, איגוד אמני ישראל, ובשנת 2016 קיבל פרס מפעל חיים מטעם אוניברסיטת בר-אילן, כשלכבוד הטקס נתבקש להלחין את הטקסט שנכתב ע"י הרב הרצוג – "תפילה לשלום המדינה".
 

אשרת חתם על הסכם בן שלוש שנים עם משרד החינוך במהלכן נקבע כי הילדים ילמדו בבתי הספר קבוצה משיריו שנבחרה במיוחד ע"י ועדה פדגוגית של המשרד, ובסיום השנה, יתארח אשרת בבתי הספר ויופיע עם הילדים.
 

כמו כן, עוסק אשרת במשך השנים בפעילות התנדבותית מוסיקלית עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים בשיתוף עם המוסיקאית עופרה כהן, והוא מנהל מוסיקלית את מקהלת ההורים השכולים של עמותת "אור למשפחות" בניהולה של סא"ל עירית גונדרס.

אהוד מנור ז"ל על קובי אשרת
מעטים הם המלחינים הפופולריים הישראליים העכשויים שהמוסיקה שלהם שורדת מעבר לאופנה הממהרת להתחלף.

מעטים הם המלחינים הכותבים היום מנגינות מורכבות יותר ממנטרה רצ'יטטיבית צפויה, הבנויה על תבנית קיצבית חד-גונית הנשענת בעיקר על הפקה עדכנית ופעלולים אולפניים.

תהיה הצלחתם של להיטי היום גדולה ככל שתהיה, ם מהם אינם עומדים במבחן היסודי של מנגינה המתפתחת באופן טבעי ומרגש ולכן גם לא במבחן הזמן.

 

המבקר הקשוח מכל, הזמן, משכיח הצלחות רגעיות גדולות אבל שומר על המנגינות היפות, וקובי אשרת הוא בראש וראשונה מלחין של מנגינות יפות, המושפע לא רק מן ההתרחשויות המוסיקליות הבולטות מעבר לים.

 

המנגינות שלו שואבות את השראתן מאוצר הזמר העברי הישן (וילנסקי, ארגוב זהבי ואחרים), מהמוסיקה האישית, האנושית וחדורת האמונה של שנות השישים בארה"ב ובבריטניה (פול סיימון, לנון ומקרטני, דונובן ואחרים)

 

ומנעימות הים התיכון בחופיו המזרח-תיכוניים ובחופיו האירופיים (יוון, איטליה, צרפת וספרד).

 

ייחודה של המוסיקה של קובי אשרת הוא בשילוב היסודות השונים לשפה מלודית כובשת האופיינית לו ולנשמתו הלירית והרומנטית.

עקבו אחרי

  • Facebook
  • YouTube

אתר זה נבנה ע"י אילנה ברגר הרפז - "מילה זו מילה" שירותי תוכן איכותיים © 2020